דירקטיבה אירופית חדשה מסתמכת על סדרת תקנים בנושא השבת מים שהוביל מכון התקנים הישראלי

בחודש מאי 2020 אישר פרלמנט האיחוד האירופי דירקטיבה אירופית בנושא שימוש חוזר במים (EU 2020/741). חלקים משמעותיים מהדירקטיבה הזו מסתמכים על סדרת תקנים להשקיה בקולחים (שפכים שעברו טיפול במכוני טיהור שפכים) ISO 16075. את סדרת התקנים יזמה והובילה ישראל במסגרת התוכנית לקידום תקינה בין-לאומית בתחום המים שפועלת במכון התקנים הישראלי.

מכון התקנים הישראלי הוביל את הכנת התקנים תחת תת-הוועדה הטכנית הבין-לאומית ISO TC 282/SC1, העוסקת בניצול קולחים להשקיה. יו"ר הוועדה ומוביל פיתוח התקנים הוא ד"ר חורחה טרצ'יצקי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. ממכון התקנים הישראלי מנהל הוועדה הוא ירון בן ארי, מרכזת את התחום איריס איפרגן ממכון התקנים הישראלי והיועץ הבכיר לוועדה מישראל הינו אינג' רמי הלפרין, מי שהיה מהנדס התברואה הראשי של משרד הבריאות ועמד בראש הוועדה במשרד הבריאות שקבעה את העקרונות הישראליים להשקיה בקולחים בחקלאות.

עד היום פותחו בוועדה הזו חמישה תקנים בהובלת ישראל וכרגע נמצאים בעבודה שני תקנים נוספים בסדרה. בוועדה הבין-לאומית משתתפים מומחים מ-16 מדינות, ביניהן קנדה, פורטוגל, ספרד, סין, יפן בוליביה ואפילו איראן. בכל הוועדות יש השתתפות של נציגים ישראלים, ותביעת האצבע של אנשי מקצוע מישראל (ממשרד הבריאות, מחברת המים הלאומית מקורות ומתעשיות המים והכימיה הישראליות) מורגשת בכל התקנים שהוכנו ונמצאים בהכנה. בעזרת מכון התקנים הישראלי, האינטרסים של התעשייה הישראלית נשמרים.

ד"ר גלעד גולוב, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי: "לסדרת התקנים ISO 16075 ולדירקטיבה האירופית חשיבות רבה, לא רק לייצוא של טכנולוגיות מים הפועלות לטיפול ולחיטוי של מים מושבים, ציוד השקיה, דשנים וכו', אלא גם לייצוא החקלאי לאירופה ולמדינות אחרות בעולם. הייצוא החקלאי מגיע לכ-1.4 מיליארד דולר בשנה וכ-67% ממנו הוא לשוק האירופי ולרוסיה. מכאן החשיבות הרבה לכך שהתקנים להשקיה בקולחים באירופה יכתבו על בסיס אותם הכללים של התקנות בישראל. הדבר מבטיח מקובלות של היצוא החקלאי הטרי מישראל, שבה 50% מהחקלאות מושקית בקולחים, ללא הסתייגות".

הדירקטיבה האירופית מתייחסת לדרישות המינימליות בהשקיה בקולחים ולכן הגורם המרכזי הוא איכותם התברואתית של המים המושבים, והחשיבות הרבה להתאמת העקרונות לדרישות האיכות הישראליות. בכך, היתרון של הצוות הישראלי הוא נוכחות מומחים שיכולים להתייחס לכל ההיבטים של השימוש בקולחים.

גם בוועדות אחרות של ISO בתחום המים שבהן מעורבים נציגים של מכון התקנים ומומחים מהתעשייה הישראלית ישנן הצלחות, והצירוף של כולן מעמיד את ישראל בראש כל מהלך התקינה הבין-לאומי בנושאים הקשורים למים. מידע נוסף על תקנים בין-לאומיים בתחום המים שישראל מובילה את הכנתם נמצא כאן.