ת"י 61000 חלק 3.7

תקן זה מספק הדרכה לגבי עקרונות שניתן להשתמש בהם כבסיס לקביעת הדרישות לחבור מתקנים גורמי תנודות (FLUCTUATING INSTALLATIONS)למערכות ציבוריות להספקת חשמל במתח גבוה,במתח עליון ובמתח על (מתקנים המיועדים לחיבור למערכות להספקת חשמל במתח נמוך נידונים במסמכי IEC אחרים). למטרות תקן זה,מתקן גורם תנודות הוא מתקן (שיכול להיות מסוג עומס או מחולל (GENERATOR) היוצר הבהובי מתח (VOLTAGE FLICKER)או/וגם שינויי מתח מהירים.המטרה העיקרית היא לספק הדרכה למפעילי מערכות או לבעלי מערכות לגבי נהלים הנדסיים,אשר יסייעו בהספקת איכות שירות הולמת לכל הצרכנים המחוברים למערכת.מסמך זה,בעודו דן במתקנים, אינו מיועד לבוא במקום תקנים לציוד הקובעים גבולות פליטה. תקן זה דן בהקצאת קיבול המערכת לשיכוך הפרעות. התקן אינו דן בשאלה כיצד ניתן לשכך הפרעות,וכן אים התקן דן בשאלה כיצד ניתן להגדיל את קיבול המערכת. מאחר שהקווים המנחים שתקן זה מתווה מבוססים בהכרח על הנחות בסיסיות מסוימות,אין ערובה לכך שגישה זו תספק תמיד את הפתרון המיטבי לכל המצבים שבהם נגרמים הבהובים.בעת יישום נוהלי ההערכה המובאים בתקן,במלואם או בחלקם,יש לפעול על פי הגישה המומלצת בגמישות ובשיקול דעת הנדסי,ככל שהדבר נוגע להיבטים ההנדסיים של הנושא. מפעיל המערכת או בעלי המערכת נושאים באחריות לקביעת הדירושת לחיבור מתקנים גורמי תנודות למערכת.יש לראות במתקן הצרכן בשלמותו (דהיינו, לרבות חלקים גורמי תנודות וחלקים שאינם גורמי תנודות) מתקן גורן תנודות. בעיות הקשורות לתנודות מתח מסווגות בשתי קטגוריות עיקריות: * תופעה של הבהובים של מקורות אור עקב תנודות מתח; * שינויי מתח מהירים,אף אם אלה מתרחשים בתחום הסבולות של מתח הפעולה הרגיל,נחשבים להפרעה. תקן זה מספק הדרכה לגבי האופן שבו יש לתאם בין פליטות ההבהובים (FLICKER EMISSIONS) ברמות מתח שונות כדי לעמוד בדרישות לרמות התאימות בנקודת השימוש (POINT OF UTILIZATION). תקן זה דן בעיקר בבקרה או בהגבלה של הבהובים אך נכלל בו סעיף הדן בהגבלה של שינויי מתח מהירים.