ת"י 1349 חלק 1

תקן זה מגדיר את הגדלים הבסיסיים שיש להשתמש בהם לתיאור רעש בסביבות קהילתיות, ומתאר נוהלי הערכה בסיסיים. נוסף על כך, תקן זה מפרט שיטות להערכת רעש סביבתי ומביא הנחיות לחיזוי תגובתן האפשרית של קהילות למטרדים עקב חשיפה ארוכת טווח לסוגים שונים של רעש סביבתי. מקורות הקול עשויים להיות נפרדים או להופיע בצירופים שונים. יישום השיטה לחיזוי תגובה למטרד מוגבל לאזורי מגורים ולשימושי הקרקע ארוכי הטווח הקשורים בהם. תגובת הקהילה לרעש עשויה להשתנות ביחס למקורות קול שונים המאובחנים כבעלי רמות אקוסטיות זהות. תקן זה מתאר התאמות עבור מקורות קול בעלי אופיינים שונים. המונח "רמת דירוג" ("RATING LEVEL") משמש לתיאור תחזיות או מדידות פיזיקליות לגבי מקורות קול שנוספה להן התאמה אחת או יותר. על בסיס רמות הדירוג האלה ניתן להעריך את תגובתן ארוכת הטווח של קהילות. הערכת הקולות נעשית בנפרד או בצירופים שונים, ומאפשרת התייחסות, בהתאם לדרישת הרשות האחראית, לאופיינים המיוחדים שלהם - אופייני האימפולסיביות, אופייני הצליליות (טונליות) ואופייני תכולת תדרים נמוכים - וכן לאופיינים השונים של רעש מתעבורה בכבישים ומאמצעי תחבורה אחרים (כגון כלי טיס) ושל רעש תעשייתי. תקן זה אינו קובע גבולות לגבי רעש סביבתי.