ת"י 2481

תקן זה חל על מעליות כהגדרתן בסעיף 1.3.2 להלן, חשמליות או הידראוליות. תקן זה חל גם על סימון והרכיבים הבטיחותיים של המעליות, כמפורט בסעיף 6.2. תקן זה אינו חל על מעליות אלה: מעליות שנתכנו ונבנו לצרכים מיוחדים של המשטרה או הצבא; מעליות למכרות; מעליות במה; מעליות המותקנות בכלי תעבורה; מעליות הצמודות למכונות והנועדות באופן בלעדי לאפשר גישה למקום העבודה; רכבות המונעות בגלגל שיניים ובפס שיניים; מעליות לשימוש בעת הבניה המיועדות להסעת בני אדם ומשאות; רכבילים. תקן זה קובע דרישות יסוד למעליות. מעליות העומדות בדרישות חלק 1 או בדרישות חלק 2 של סדרת התקנים נחשבות כמתאימות לדרישות יסוד אלה.עם זאת, מעבדה מאושרת, רשאית לקבוע כי מעלית עומדת בדרישות היסוד המפורטות בתקן זה (חלק 0) גם אם אינה עומדת בדרישה מדרישות חלק 1 או חלק 2 לפי העניין. דרישות היסוד כפי שהוגדרו בתקן זה הן דרישות חובה; אולם עלולים להיות מקרים שבהם, לפי רמת ההתפתחות הטכנולוגית והמדעית שהיתה קיימת בעת שנתכנה המעלית, לא היה ניתן להשיג את היעדים המפורטים בדרישות היסוד. במקרים אלה יש לתכון ולבנות את המעליות, ככל שהדבר ניתן, באופן הקרוב ביותר ליעדים אלה.תכן המעלית ומתקין המעלית חייבים לבצע הערכת סיכונים, כדי לזהות את הסיכונים שהרכיבים הבטיחותיים והמעלית עצמה עלולים להיות חשופים להם. לאחר מכן יש לתכון את המעלית ולהתקינה תוך התחשבות בהערכת סיכונים זו. כשהמעלית אינה נתכנת להתאים לדרישה מדרישות חלק 1 או חלק 2 של סדרת התקנים, יגיש מתקין המעלית לאישור מוקדם את הפתרונות שבחר בהם, כדי שבנקודות החריגה תתאים המעלית לדרישות חלק 0, ובהעדר דרישות רלוונטיות בחלק 0, לדרישות היסוד של הדירקטיבה 98/37/CE של האיחוד האירופי.