שאלות ותשובות

על מנת ליישר קו עם התקינה העולמית, חלק מהתקנים הישראליים הינם תקנים בינלאומיים מאומצים. לעיתים הם מאומצים כלשונם ולעיתים הם כוללים שינויים ותוספות ייחודיים לארץ הנובעים מתנאים סביבתיים שונים, שפה שונה, אילוצי חקיקה וכד'.
תקנים אלה מובאים בשפת המקור (אנגלית) ואליהם מצורפים דפי הקדמה והסבר וכן פירוט השינויים והתוספות בעברית.

חשבוניות וקבלות נשלחות בתוך שני ימי עסקים. אם לא קיבלת אנא התקשר למרכז המידע בטל' 6465191/2 03 או בדוא"ל library@sii.org.il

אנא נסה להורידו שוב. אם עדיין לא פועל התקשר למרכז המידע בטל' 6465191/2 03 או בדוא"ל library@sii.org.il

לכל לקוח שנרשם לרכישה נפתח אזור אישי. הגישה אליו באמצעות שם משתמש וסיסמא. באזור האישי נמצאים כל התקנים ו/או אוספי התקנים שנרכשו.

לרכישת תקנים מבוטלים או מהדורות קודמות של תקנים, נא ליצור קשר עם מרכז המידע מכון התקנים בטלפון 03-6465191 או בדוא"ל: library@sii.org.il

ברכישה באתר האינטרנט מתקבלים כל כרטיסי האשראי הנפוצים.
ברכישה ישירה במרכז המידע ניתן גם לשלם בהעברה בנקאית.

התקנים קיימים בעותק אלקטרוני (קובץ PDF).

נכון להיום קיימים אוספים נושאים בתחומים: בניה, אדריכלות, בטיחות אש, אבטחת מידע, מזון והנדסת מבנים.
במרכז המידע ניתן לרכוש מנוי לאוספים לשנה או לשלוש שנים. האוספים מתעדכנים בהתאם לעדכון התקנים אותם הם מכילים.
לרכישת אוספים

באתר האינטרנט של המכון ניתן להשתמש במנוע החיפוש המתקדם לאיתור תקנים.
במרכז המידע ברח' חיים לבנון 42 ת"א ניתן להיעזר במומחי המרכז לאיתור תקנים ישראליים ובין לאומיים.
כמו כן, ניתן לעיין בתקנים ללא תשלום במרכז המידע.

על פי סעיף 6.א. בחוק התקנים, מכון התקנים והוא בלבד רשאי לקבוע תקנים ישראליים. תקנים ישראליים שמפרסם המכון הינם וולונטריים.
שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם נציגי היצרנים והצרכנים, להכריז בהכרזה שפורסמה ברשומות על תקן מסוים, כולו או חלקו, כתקן רשמי - אם נוכח כי הדבר דרוש.
משרדי ממשלה שונים יכולים לחייב עמידה בתקנים בתקנותיהם או במסמכים רשמיים שלהם, ובכך להפוך את התקן הוולונטרי לתקן מחייב.

קראו עוד

הרשות לייזום הכנת תקן ישראלי פתוחה בפני כל אזרח, ארגון או מוסד.
כל פנייה להכנת תקן שמגיעה למכון התקנים מטופלת ע"י ועדות ציבוריות, אשר כוללות חתך מייצג של כל בעלי העניין במשק. חברי הוועדה הם נציגי ציבור ואינם אנשי מכון התקנים.
הוועדה מפתחת את התקן ו/או מאמצת תקן בינלאומי מתאים ומפיצה אותו בתפוצה נרחבת להערות הציבור.
התקן מעודכן בהתאם להערות הציבור, מאושר על ידי ועדת תקינה ציבורית ומופץ באמצעות מרכז המידע לשימוש הציבור בישראל.

התקנים שהמכון מפרסם הם תקנים וולונטרים. שר הכלכלה והתעשייה רשאי להכריז על תקן כתקן רישמי בהתאם לקריטריונים המפורטים בחוק התקנים.

התקינה הישראלית מלווה את כל תחומי הפעילות במשק וכוללת תקנים למוצרים ושירותים.
תחומי הפעילות המרכזיים (תחומי הפעילות המרכזיים צריך להיות קישור לדף של ועדות מרכזיות: בניין, חשמל, כימיה, מכונאות, מזון, טקסטיל ונייר, פולימרים, אלקטרוניקה, הנדסת מים, איכות הסביבה, רכב, ציוד רפואי, אריזה ושינוע, טכנולוגיית המידע ותקשורת, ניהול איכות, אנרגיה, בטיחות.

ת"י ISO 27001 מתמקד בסיכונים הנובעים מפרצות פנימיות וחיצוניות במערכות המידע של הארגון. נזק שנגרם למערכות המידע של ארגונים בעידן המודרני יכול לשבש ולשתק ואף לגרום לאסון עד כדי קריסה של ארגונים.
הסיכונים נבדקים מכל ההיבטים הן מכיוון חדירה מבחוץ, חדירה מתוך הארגון, שתילה של "סוסים טרויינים", שינוי מידע, טיפול בוירוסים ועוד.
התקן מתאים לכל ארגון המפעיל מערכות מידע (למעשה כמעט לכל ארגון) ובמיוחד לארגונים שתחום עיסוקם: רפואה, תקשורת, בטחון, בנקאות ועוד. בארגונים כגון אלה המידע והשימוש הלא מורשה בו יכול לגרום לנזקים גדולים לארגון וללקוחותיו.

ת"י 14001 ISO זהו תקן המיועד להתעדה ומאפשר ניהול אפקטיבי של הסיכונים כלפי הסביבה. ניתן דגש ליישום מדיניות ומטרות שמביאות בחשבון דרישות ע"פ דין ודרישות אחרות שהארגון מחויב לעמוד בהן.

תקן 14001 ISO חשוב לכל מי שהגנת הסביבה אינה רק סיסמא לגביו והוא מאמין שיש להגן על הסביבה מפני התהליכים שאותם מיישם הארגון (ייצור, שירות ופיתוח). התקן מחזק את בטחון בעלי העניין (כולל הלקוחות) כי הארגון מעמיד את הדאגה להגנת הסביבה בראש סדר העדיפות שלו.

תו יהלום - תעודה המוענקת לארגונים אשר חרטו על דגלם מחויבות לאיכות ומצוינות והנושאים שבעה תווי איכות המעידים על התאמת מערכות ניהול, תהליכים ומוצרים לתקנים ישראלים ובין לאומיים.

תו פלטינה - תעודה המוענקת לארגונים אשר חרטו על דגלם מחויבות לאיכות ומצוינות והמחזיקים חמישה תווי איכות ויותר המעידים על התאמת מערכות ניהול, תהליכים ומוצרים לתקנים ישראלים ובין לאומיים.

תו זהב - תעודה המוענקת לארגונים אשר חרטו על דגלם מחויבות לאיכות ומצוינות והנושאים שלושה או ארבעה תווי איכות המעידים על התאמת מערכות ניהול, תהליכים ומוצרים לתקנים ישראלים ובין לאומיים.

משרד הביטחון הגדיר לספקיו דרישות איכות נוספות, מעבר לת"י ISO 9001. ארגונים שנדרשים לעמוד ברמה A צריכים להציג תהליך של בקרת תכן (פיתוח) וכן מדידה של עלויות איכות בהתאם למודל שהגדיר משרד הביטחון. במהלך מבדקי ההתעדה והפיקוח ייבדק נושא זה אצל ספקי משרד הביטחון הרלוונטיים ודיווח יועבר למשרד בהתאם לבקשתו.

ארגון שעמד בדרישות ההתעדה (אישור נהלים ומעבר מבדק ההתעדה בהצלחה) יקבל תעודה של מכון התקנים בעברית ובאנגלית (עם היקף הסמכה המתאים לפעילות שנסקרה) המאשרת שהארגון עומד בדרישות התקן הרלוונטי (בכפוף למעבר בהצלחה של מבדקי מעקב תקופתיים ולתשלום עבורם). התעודה ניתנת לשלוש שנים. בנוסף מקבל הארגון תעודה של IQNET שהינה רשת גופי ההתעדה הגדולה בעולם. זאת ללא תשלום נוסף וללא צורך לעמוד בדרישות נוספות.

בהחלט, למכון מרכז הדרכה שמבצע עשרות אלפי ימי הדרכה בשנה. ניתן לקבל מידע בטלפון או באתר האינטרנט של המכון. מומלץ להשתתף בקורס עורכי מבדקי איכות שבסופו יכיר המשתלם בצורה טובה יותר את דרישות התקן ויוכל לבנות את מערכת ניהול האיכות בארגונו ולנהל ו/או לבצע את מערך המבדקים הפנימיים.

מכון התקנים אינו מחייב להתקשר עם יועץ בכדי להקים מערכת ניהול איכות. על הארגון לבחור האם הוא יכול להקצות את המשאבים המתאימים כך שיוכל להתרכז בבניה של מערכת ניהול האיכות או, כפי שמקובל בתחומים אחרים, להסתייע ביועץ לבניית מערכת ניהול האיכות.

עפ"י ההנחיות הבינלאומיות יש לבצע מבדק לפחות אחת לשנה ומבדק הערכה מחדש אחת לשלוש שנים.  ארגונים רשאים לבחור לבצע מבדקים אחת לשנה או אחת לחצי שנה. מעבר לכך, על הארגון לבצע מבדקים פנימיים על כל סעיפי התקן, אחת לשנה.

מקבלים טופס רישום במייל או נרשמים באתר האינטרנט, ממלאים ושולחים, מקבלים הצעת מחיר, מאשרים אותה, ומתחילים את התהליך.

מכון התקנים כפוף להנחיות בינלאומיות באשר להיקף שעות העבודה הנדרשות והערכה זו היא הבסיס להצעת המחיר. ההצעה תלויה בגודל הארגון, במספר אתריו, האם קיים פיתוח בארגון ועוד. הצעת המחיר שניתנת איננה מחייבת את הארגון, אז – בוא והירשם....

• הארגון יכול לבדוק את עצמו (מבדקים פנימיים = מבדק צד א')
• הארגון יכול להיבדק ע"י הלקוח שלו (מבדק צד ב')
• הארגון יכול להיבדק ע"י גורם חיצוני ניטרלי (מבדקי צד ג'). במקרה זה תבוצע התעדה אותה יכול להציג הארגון, כראיה על תקינות מערכת ניהול האיכות, בפני כל הלקוחות, קיימים ופוטנציאליים.

לא. התקן מגדיר דרישות ("מה"). לארגון יש את כל הגמישות לקבוע וליישם את הדרכים והשיטות ("איך") להטמעת הדרישות.

התקן ת"י 9001 ISO מתאים לכל ארגון ללא תלות בתחום עיסוקו, בגודלו ובשיוכו (ציבורי או פרטי).
עוד מידע: ISO 9001

ללא לקוחות מרוצים, הסבירות לשרידות הארגון היא נמוכה. כדי שלקוחות יהיו מרוצים על הארגון לעמוד בדרישותיהם. התקן מספק מסגרת מוכחת לגישה שיטתית לניהול תהליכי הארגון כך שתוצרי הארגון (מוצרים ו/או שרותים) יענו בקביעות לציפיות הלקוחות.
עמידה בדרישות ת"י ISO 9001 משפרת את מוניטין הארגון כלפי לקוחות פוטנציאליים.

הסידרה מייצגת הסכמה בינלאומית על נוהגים נאותים לניהול איכות וכוללת את התקנים המפורטים להלן:

ת"י ISO 9000: מציג את השפה בה נעשה שימוש בתקנים לניהול איכות וכן את התפיסה והעקרונות של מערכת ניהול איכות. דגש מיוחד ניתן לנושאים: גישה תהליכית ושיפור מתמיד. מומלץ ללמוד תקן זה בטרם הטמעת ת"י ISO 9001. תקן זה איננו מיועד להתעדה.

ת"י ISO 9001: תקן זה קובע דרישות למערכת ניהול איכות כאשר ארגון:

• צריך להוכיח את יכולתו לספק באופן עקבי מוצר העומד בדרישות הלקוח ובדרישות תחיקתיות ישימות.
• חותר להגביר את שביעות רצון לקוחותיו באמצעות יישום אפקטיבי של המערכת, לרבות יישום תהליכים לשיפור מתמיד של המערכת ובאמצעות הבטחת ההתאמה לדרישות הלקוח ולדרישות תחיקתיות ישימות.

זהו התקן היחידי לפיו ניתן להתעיד ארגון אך התעדה איננה מהווה דרישה מחייבת של התקן עצמו.

ת"י ISO 9004: תקן זה מציג נוהגים מוכחים לניהול מערכת איכות התומכת בהשגת יעדים ומטרות עסקיים של הארגון, לא רק בצורה אפקטיבית (ת"י ISO 9001) אלא גם בצורה יעילה. בתקן זה ההתייחסות היא לכל בעלי העניין (עובדים, משקיעים, חברה ועוד) ולא רק ללקוחות. מומלץ לאמץ תקן זה רק לאחר הטמעה יציבה של ת"י ISO 9001. תקן זה אינו מיועד להתעדה.

ת"י ISO 9001 מכסה את הנושאים הקשורים לביצוע מבדקים (פנימיים וחיצוניים) של מערכת ניהול איכות. התקן מספק הנחיות באשר לתכנון המבדקים, לעריכתם ודרישות הכישורים של עורכי מבדקים. תקן זה איננו מיועד להתעדה.

סידרת ISO 9000 נוגעת לניהול איכות. הסידרה מציגה דרישות וגישות שעל הארגון להטמיע כדי לאפשר עמידה ב:

1. דרישות האיכות של הלקוח.
2. דרישות תחיקתיות ישימות.

זאת מתוך מגמה:

1. להגביר את שביעות רצון הלקוח.
2. להשיג שיפור מתמיד בביצועים התומכים בהשגת היעדים הנ"ל.

תקן זה מתמקד בניהול הבטיחות ביחס לעובדי הארגון. על הארגון לזהות את הסיכונים כלפי העובדים במהלך עבודתם ולפעול על מנת למזער אותם.
במהלך הקמה של מערכת תואמת ת"י ISO 45001 יש להתחשב בדרישות החוק ובדרישות נוספות.
יש להגדיר תהליכי מניעה עקביים ושוטפים בכדי להתמודד עם סביבת העבודה המשתנה. התעדה לפי התקן מביאה ברוב המקרים לצמצום בעלויות הכרוכות בטיפול בתאונות ובנזקים אחרים.
התעדה לתקן מתאימה לכל ארגון ובמיוחד לארגונים שעובדים בסביבה שיש בה סיכונים לעובד.
ארגונים שכבר הותעדו לת"י ISO 14001 ולת"י ISO 9001 עונים לחלק מהדרישות ולכן באופן טבעי ארגונים שהותעדו לתקנים אלה יכולים להיות מותעדים גם לתקן ת"י ISO 45001 בקלות יחסית.

מדריך ללקוחות – מענה לאי התאמות ממבדקים

מדריך זה נועד לעזור לכם, לקוחות מכון התקנים, במענה לאי התאמות שמתקבלות במבדקים השונים.

המונח אי התאמה, לא צריך לעורר פחד, חוסר התאמה הוא פשוט הזדמנות לשיפור מערכת הניהול. אין לראות בו כתב אישום נגד כל אדם או קבוצה, אלא כאמירה עובדתית המניעה שיפור. לפני שנמשיך הלאה, כדאי לספק הגדרה ברורה של מהי אי התאמה. אי התאמה היא אי עמידה בדרישה.

זו הגדרה קצרה, אבל היא מכילה הרבה כוח. הדבר הראשון שכדאי לשים לב אליו הוא התנאי המקדים. יש צורך בדרישה לפני שתהיה אי-התאמה. כאשר כותבים אי התאמה, יש להציג קודם את הדרישה. אם אין דרישה, אז באופן קטגורי, לא יכולה להיות אי התאמה. יכולה להיות דאגה או הזדמנות לשיפור.

אי התאמות שנמצאו יסווגו כדלקמן:

טעון שיפור ניכר (Major): אי התאמה המשפיעה על יתפקוד מערכת הניהול להשיג את התוצאות המיועדות (לדוגמה, ספק משמעותי ביישום בקרת תהליכים אפקטיבית, או מספר אי התאמה מינורית הקשורה לאותה דרישה או בעיה, שיכולות להוכיח כשל מערכתי ובכך מהווים אי התאמה גדולה).

טעון שיפור קל (Minor): זה לא משפיע על תפקוד מערכת הניהול להשיג את התוצאות המיועדות.

הזדמנות לשיפור: מצב שבו, למרות שאינה אי התאמה, מזוהה אי התאמה או פער (לדוגמה, ניתן לעמוד בדרישות בצורה טובה יותר, יש פוטנציאל לאי התאמה עתידית למרות שהדרישות מתקיימות כעת).

במהלך מבדק, צוות עורכי המבדק עשוי לזהות אי התאמה במערכת האיכות של הארגון.

על הארגון יהיה להשלים דו"ח אי התאמה / תוכנית פעולה מתקנת - ניתן לטפל בזה ביתר פירוט...

חיוני שתשלים את תוכנית הפעולה המתקנת (CAP) בצורה נכונה ובפירוט מספק כדי לתת ביטחון לעורכי המבדק שהאי-התאמות טופלו כראוי מבחינת ניתוח שורש, פעולות מתקנות ארוכות טווח וכי אי התאמה לא תחזור על עצמה.

טיפול בפעולות מתקנות:

ישנן גרסאות רבות ושונות של תוכניות אי-התאמה וטפסי פעולה מתקנת, וחלקן עשויות לדרוש תיעוד מידע נוסף על פני אחרות, עם זאת, בעת כתיבת המענה, עליך תמיד לוודא שישנן 4 שלבים בעת נקיטת פעולות מתקנות:

• תיקון/פעולה מתקנת מיידית
• סיבה שורשית
• פעולה מתקנת/פעולה מתקנת לטווח ארוך
• אימות יעילות הפעולה המתקנת.

תיקון/פעולת תיקון מיידית:

שלב זה דומה לבלימה, אך יש להשתמש בו כדי לתכנן את הפעולות שאתה הולך לבצע כדי להחזיר את המוצר או התהליך להתאמה. בדרך כלל צפוי שתהליך זה יושלם תוך 30 יום, אך מוקדם יותר אם קיים סיכון גבוה למוצר או לתהליך.

ניתן גם לסווג את הפעולה המתקנת המיידית כ"למה" הראשון בעת שימוש בטכניקת "5 למה" (מוסבר בהמשך) והיא תהיה הפעולה שגורמת ישירות לאי ההתאמה.

סיבה ישירה "האירוע או הפעולה שמביאים מיד לאי ההתאמה או קודמים להם".

חשוב לבדוק ראשית, מה משמעות אי ההתאמה, האם היא נקודתית או רחבה? האם משפיעה ישרות על תהליך, או אולי משפיעה על מספר תהליכים בארגון.

תקשורת ומשימות

כמו כן, חשוב לתקשר לגורמים הרלוונטיים הנוגעים לאי ההתאמה, אשר עשוים להיות לקוחות, הנהלה, ספקים ו/או עובדים.

כחלק מהפעולה המתקנת המיידית, יש לזהות שלבי משימה להחזרת המוצר או המערכת להתאמה, תוך הקפדה על הקצאת אחריות ומסגרות זמן לכל אחד מאלה. קביעת אילו ראיות / סימוכין יש להכין על מנת שכל אחד ידע מה הוא צריך לעשות וכיצד מוכחת הפעולה הנסגרת.

סיבת שורש:

זה השלב הכי שגוי בדרך כלל כשמטפלים באי-התאמות. ואם שלב זה לא נכון אז רוב הסיכויים שגם השלב הבא של פעולה מתקנת/פעולה מתקנת לטווח ארוך יהיה שגוי.

סיבת השורש היא בעצם הסיבה הבסיסית לכך שהאי-התאמה התרחשה, איך זה קרה מלכתחילה? לעולם אין לעבור לפעולות מתקנות/פעולות מתקנות לטווח ארוך לפני שהסיבות השורשיות זוהו כהלכה, אחרת יש סיכוי שהפעולה המתקנת שתינקט, לא תהיה נכונה.

הצהרת סיבת השורש תהיה הצהרת עובדה (או עובדות אם ישנן מספר סיבות שורש) והיא חייבת לטפל בבעיות מערכתיות בסיסיות.

ישנם כלים רבים שניתן להשתמש בהם כדי לזהות את סיבת השורש כגון:

• 5 למה
• ניתוח של מצב כשל והשפעתו
• ניתוח פארטו pareto
• ניתוח עץ תקלות
• מסקנות בייסיאניות

דיאגרמת Ishikawa, הידועה גם בשם דיאגרמת עצם הדג או דיאגרמת סיבה ותוצאה
ניתן להשתמש בכל טכניקה או כלי שתרצו, כל עוד הוא זיהה את הסיבה השורשית במלואה ואין שאלות פתוחות לגבי מה השתבש.

ארגונים רבים לא מצליחים להשלים את התהליך הזה בצורה יעילה, מה שגורם לדחיית תוכנית הפעולה המתקנת ורוב הדחייה הללו נובעים מכך שארגונים פשוט מעתיקים את הצהרת אי-ההתאמה.

לדוגמה, אם אי התאמה הייתה קשורה לרשומה של הדרכה שאינה מעודכנת, אז אינך מציין כגורם השורש "תיעוד ההדרכה לא היה מעודכן".

זה לא גורם שורש, זה הדגשה של מה שאנחנו כבר יודעים ונוכל להמשיך לשאול את השאלה "למה".

טכניקת 5 "למה":

ישנם כלים רבים ושונים שבהם ניתן להשתמש כפי שהודגש לעיל ואף אחד מהם אינו מוגדר לשימוש, עם זאת, הקלה ביותר לעזור בהבנה היא כנראה טכניקת 5 "למה".

הרעיון פשוט. על ידי שאילת השאלה "למה" ניתן להפריד בין התסמינים לבין הגורמים לבעיה. זה קריטי שכן תסמינים מסווים לעתים קרובות את הגורמים לבעיות. כמו בסיווג אירועים יעיל, ביסוס פעולות על סימפטומים הוא הפרקטיקה הגרועה ביותר. שימוש יעיל בטכניקה יגדיר את הסיבה העיקרית לכל אי-התאמות ובהמשך יוביל אותך להגדרת פעולות מתקנות יעילות לטווח ארוך.

לעתים קרובות התשובה ל"למה" הראשון חושפת סיבה נוספת ויוצרת עוד "למה". לרוב נדרשים חמישה "למה" כדי להגיע לשורש הבעיה. סביר להניח שתגלה שאתה שואל יותר או פחות מ-5 "למה" בפועל.

כיצד להשתמש ב-5 "למה"

הרכיבו צוות של אנשים הבקיאים בתחום אי-ההתאמה (במידה וניתן). כלול כמה שיותר כוח אדם.

על טבלה, לוח מצגות, או אפילו נייר; כתבו תיאור של מה שאתם יודעים על הבעיה. נסו לתעד את הבעיה ולתאר אותה בצורה מלאה ככל האפשר. תחדדו את ההגדרה עם הצוות. הגיעו להסכמה על הגדרת הבעיה שעל הפרק.

בקשו מחברי הצוות לשאול "למה" הבעיה כמתואר עלולה להתרחש, ולכתוב את התשובה מתחת לתיאור הבעיה.

אם התשובה שסופקה מ-3 "למה" (לעיל) לא פותרת את הבעיה, עליך לחזור ולשאול שוב "למה" .
אם נראה שהתשובה שסופקה מ-3 (למעלה) תפתור את הבעיה, ודא שהצוות מסכים ונסה לפתור באמצעות התשובה. אתה עשוי לגלות שיש יותר מגורם שורש אחד לבעיה.

5 "למה" יכולים לעזור לך לחשוף את הסיבות השורשיות במהירות. עם זאת, ביצוע טעות אחת בכל שאלה או תשובה עלולה לייצר תוצאות שגויות או מטעות. אתה עשוי לגלות שיש יותר מסיבות שורש אחת לכל אי התאמה; יש ליישם פעולות מתקנות עבור כל אחד מאלה.

דוגמה 1

אי התאמה

"הרכיבים נמסרים באיחור ללקוחותינו."

למה 1: מדוע לא הצלחנו לעמוד בלוח הזמנים המוסכם או בלוח הזמנים למשלוח? העבודה ארכה הרבה יותר זמן ממה שחשבנו.

למה 2: למה זה לקח כל כך הרבה יותר זמן? כי לא הערכנו את מורכבות העבודה.

למה 3: למה זלזלנו במורכבות התפקיד? כי ערכנו הערכה מהירה של הזמן הדרוש להשלמתו, ולא פירטנו את השלבים הבודדים הדרושים להשלמת הפרויקט.

למה 4: למה לא עשינו את זה? כי היינו בפיגור בפרויקטים אחרים.

למה 5 ושורש הסיבה: למה אנחנו מפגרים בפרויקטים אחרים? אנו לא מאפשרים מספיק זמן ייצור/הובלה בעת הוצאת הצעות מחיר ללקוחותינו.

דוגמה 2

אי התאמה

"מכונת CNC ממשיכה להיכשל."

מדוע 1: מדוע הציוד נכשל? כי המעגל נשרף.

למה 2: למה נשרף המעגל? כי זה התחמם יתר על המידה.

למה 3: למה זה התחמם יתר על המידה? כי הוא לא קיבל מספיק אוויר.

למה 4: למה זה לא קיבל מספיק אוויר? כי המסנן לא הוחלף.

למה 5 ושורש הסיבה: למה המסנן לא הוחלף? מכיוון שלא היה לוח זמנים לתחזוקה מונעת שהודיע למפעיל לעשות זאת.

פעולות מתקנות/פעולה מתקנת לטווח ארוך:

כפי שהוזכר לעיל, אל תתחיל בשלב זה עד שגורם השורש זוהה במלואו. סיבה נפוצה באמת לדחיית פעולות מתקנות שהוגשו על ידי ארגונים נובעת מכך שהפעולות המתקנות אינן מתקנות את הסיבה השורשית או ברוב המקרים היא אינה תואמת את הסיבה המזוהה.

לעולם אל תעלה פעולה מתקנת שאינה משתמשת בגורם השורש כקלט לתוכנית. כדוגמה, אם הסיבה העיקרית היא "איננו מאפשרים מספיק זמן ייצור/הובלה בעת הוצאת הצעות מחיר ללקוחותינו", הפעולה המתקנת שלך לא צריכה להיות לגרום למנהל התחזוקה להגדיל את השינויים במסנן. זה מטפל בגורם השורש שלך הקשור לזמני אספקה.

בדיוק כפי שהיית עושה בסעיף פעולות מתקנות מיידיות, עליך להדגיש את המשימות שיש לבצע כדי ליישם את הפעולות המתקנות, מי יהיה אחראי, מתי המשימה תושלם ובאיזה שיטות וכו'. עליך להתייחס לכל נהלים אשר דורשים עדכון או רשומות שצריך להציג.

משך או הזמן לפעולה מתקנת יכולים להשתנות באופן דרמטי בהתאם למה שיהיה התיקון לטווח ארוך, אולי אתה צריך כמה פעולות תיקון ביניים לפני שמשימת הפעולה המתקנת הסופית תושלם. על ידי הדגשת המשימות תקבע תוכנית ברורה מה יושג ומתי.

אימות ויעילות הפעולות המתקנות (אפקטיביות):

זהו השלב האחרון בתהליך של תיקון אי-התאמות ומשמש לזיהוי הרשומות שיש להשלים או לספק כדי להוכיח שהמשימות כולן הושלמו. אולי אלו הנהלים המעודכנים, רישומי ההכשרה שהושלמו או שרטוטים מתוקנים וכו'. המסמכים והרישומים הללו ישמשו כדי להראות שעשית כל מה שהיית צריך לעשות כדי בתקווה למנוע את הישנות אי ההתאמה.

טיפ: מסמכים כגון תכנון, שינויים בשרטוט, רישומי הדרכה ושינויים בהזמנת רכש משמשים לעתים קרובות כאימות יישום.

שינויים פיזיים כגון תיקוני כלים, שדרוגי מתקנים (תאורה, שטיחי רצפה וכו'), לוחות צללים או תיקוני מכונות הם גם אימותים נפוצים.

מקווים שעזרנו לכם להבין טוב יותר ולהשתפר כמה שניתן.

על פי הדרישות מבדקי התעדה על פי המהדורה המעודכנת מחויבים החל מתאריך 30/04/2024 ועל כן לאחר תאריך זה לא יבוצעו הסמכות חדשות על פי מהדורת 2013 (ניתן להתעיד לפני מועד זה).

על פי הדרישות מבדק התעדה מחדש על פי המהדורה המעודכנת מחויבים החל מתאריך 30/04/2024 , במידת הצורך ניתן יהיה לקבל תעודה על פי מהדורה 2013, עד להשלמת המוכנות לשדרוג ולכל המאוחר עד 31/10/25.

כן, מכון התקנים ממליץ במידה וישים על ביצוע מבדקי המעקב ללקוחותיו על פי המהדורה המעודכנת החל מתאריך 30/04/2024, על מנת לאפשר זמן להגשת פעילות מתקנת / או לביצוע מבדק נוסף עד אוקטובר 2025.

מינימום 1 יום מבדק.

כן, ובמידה וניתן להבטיח כי מטרות מבדק השדרוג מתקיימות ובאם לא זוהו סיכונים משמעותיים ע"י הסוקר. (אלא אם מבוצע כמבדק בנפרד).

לא כשמדובר בבקרות הטכניות.

ארגון שלא ישלים את מבדק השדרוג במועד, התעודה תבוטל.

• סקירת מסמכים
• סקר פערים בין המהדורות
• עדכון ה SoA
• עדכון תכנית טיפול בסיכונים (אם רלוונטי)
• יישום ובדיקת אפקטיביות של הבקרות שנבחרו מתוך הבקרות הנוספות

יש להגיש פעילות מתקנת או להיבדק שוב בשנה העוקבת, עד אוקטובר 2025 לכל המאוחר.