ת"י 414

תקן זה דן בקביעת הערכים האופייניים של עומסים הנגרמים על ידי הרוח, שיש להתחשב בהם בתכן של מבנים שלמים ושל חלקיהם(להלן:מבנה). באזורים חל על מבנים באזורים הכלולים במפת מהירות הרוח הבסיסית בישראל (ראו נספח א).מבנים באזורים שאינם כלולים במפה, לרבות אזורים ימיים,דורשים התייחסות מיוחדת מבחינת קביעת הנתונים המטאורולוגיים (מהירות הרוח):נתונים אלה אפשר להזמין בשירות המטאורולוגי. התקן חל על מבנים שגובהם אינו גדול -200 מ' מפני הקרקע. התקן אינו חל על גשרים(גשרי דרך, גשרי רכבת וגשרים להולכי רגל);עליהם חל התקן הישראלי ת"י 1227 על חלקיו. קביעת עומסי הרוח והשפעתם על מבנים בעלי צורות מיוחדות או/וגם תכונות מיוחדות או/וגם מיקום מיוחד או/וגם המוזכרים בגוף התקן כדורשי התייחסות מיוחדת, תושתת על שיטות אנליזה נאותות ומוכרות או/וגם על ניסויים מתאימים בשיטות מקובלות ומוכחות, כגון ניסויים ומדידות במנהרות רוח.