ת"י 2 חלק 6

תחום זה מתאר שלוש שיטות לקביעת דקות הטחינה של צמנט שיטת הניפוי (SIEVING METHOD)מיועדת רק להוכיח את קיומם של חלקיקי צמנט גסים.שיטה זו מתאימה בעיקר לבדיקה ולבקרה של תהליך הייצור. שיטת הניפוי בסילון אוויר (AIR JET SIEVING) מודדת את השאריות שנשארות בנפה ומתאימה בעיקר לחלקיקים העוברים בקלות בנפת בדיקה שגודל עינותיה 2 מ"מ. אפשר להשתמש בשיטה זו כדי לקבוע את התפלגות גודל החלקיקים בצובר של חלקיקים קטנים מאוד.אפשר להשתמש בשיטה זו במגוון של נפות מבחן בעלות גודלי עינות שונים,למשל 63 מיקרומטר ו-90 מיקרומטר. שיטת חדירת האוויר(BLAINE)מודדת את השטח הסגולי (מסה ביחס לשטח)בהשוואה לזה של דוגמת צמנט לייחוס. קביעת השטח הסגולי מיועדת בעיקר לבדוק את עקביות תהליך הטחינה של אותו מפעל.שיטה זו מאפשרת רק הערכה מוגבלת של תכונות הצמנט שבשימוש. הערה ייתכן כי שיטת חדירת האוויר לא תיתן תוצאות מובהקות בבדיקת צמנט המכיל חומרים דקים מאוד. שיטות הבדיקה בתקן זה חלות על כל מיני הצמנט המוגדרים בסדרת התקנים הישראליים ת"י 1 על חלקיה.