צעדים ראשונים בהקמת מערכת ניהול אנרגיה

תאריך: 19/11/2013
מאת: צבי אדלשטיין, סוקר בכיר, מכון התקנים הישראלי

הפחתת צריכת אנרגיה בארגון מקטינה את הוצאותיו התפעוליות, מקטינה את טביעת הרגל הפחמנית שלו וע"י כך משפרת את כושר תחרותו ומסייעת לו בשמירה על הסביבה.

ת"י 50001: מערכות ניהול אנרגיה, הינו תקן שפותח ע"י ארגון ISO, (ISO 50001:2011 energy management systems- requirements for guidance and use)). תקן זה מאפשר לצרכני האנרגיה בארגון לנהל בצורה מושכלת את צריכת האנרגיה, במטרה להקטינה ולשפר את איכות הביצועים האנרגטיים בו, תוך מענה לכל צרכני האנרגיה בארגון.

הסמכה לתקן זה תשפר את היכולת של הארגון להוכיח ללקוחותיו בחול ובארץ כי הארגון הינו מתקדם הנוקט במדיניות של שיפור ,דאגה לסביבה ולעתידו.

תקן זה, כמו שאר תקני ISO, מבוסס על יישום מעגל "תכנן – בצע- מדוד- שפר" (""PDCA), המאפשר שילוב קל עם מערכות ניהול איכות אחרות הפועלות בארגון.

מחויבות הארגון:
פיתוח מערכת ניהול אנרגיה היא משימה המחייבת תמיכה ומחויבות של ההנהלה הבכירה בארגון. העבודה עצמה מבוצעת בידי קבוצה מצומצמת אולם, מחויבות ההנהלה מקנה לצוות את הסמכות לממש ולהטמיע את תוכניותיו ופעילויותיו.
כצעד ראשון יש למנות נציג הנהלה לנושא האנרגיה , עם אחריות ייחודית לתיאום סקר הנהלה תקופתי ומיסוד תקשורת אפקטיבית.
ברגע שההנהלה התחייבה, יוקם צוות ניהול אנרגיה שיכלול 6-10 אנשים מתוך הארגון עם עדיפות לתפקידים של: תפעול, רכש, אחזקה, בטיחות ומשאבי אנוש. וזאת כדי להבטיח כי מאמצי הצוות יהיו מנותבים למטרות וללוחות הזמנים.
צעד מקדים נוסף בהקמת המערכת הוא זיהוי צרכני האנרגיה העיקריים של המערכת כגון: חשמל, קיטור וגז טבעי.
בתום הצעדים המקדימים מגיעים שלבי ההכנה:

א. תכנון:
תכנון הוא הצעד הראשון למיסוד מערכת ניהול אנרגיה. תכנון אפקטיבי יכלול את חמש הפעולות הבאות:
•    ניתוח הצריכה האנרגטית-פעילות זו מספקת אינפורמציה קריטית בשימושי האנרגיה בארגון, ועוזרת לצוות לזהות תחומים בהם מאמציו יהיו אפקטיביים יותר. האנליזה של נתוני צריכת האנרגיה, שנאספים במשך תקופה של 12 עד 18 חודש, תשמש לבניית קו בסיסי (base line) לאנרגיה הנצרכת ותספק בסיס להצגת הישגי צוות האנרגיה.
•    זיהוי צרכני אנרגיה עיקריים - פעילות זו עוזרת לצוות האנרגיה להבין במדויק היכן בארגון נצרכו כמויות אנרגיה משמעותיות. זיהוי זה מאפשר למקד את המאמצים בתחומים ספציפיים שיספקו את ההחזר הגבוה ביותר במונחים של שיפור היעילות האנרגטית.
•    רשימה של פרויקטים חוסכי אנרגיה- הצוות המפתח יערוך רשימה של פרויקטים בעלי פוטנציאל של חיסכון באנרגיה. דגש יושם על ציוד המתפקד בנצילות גרועה ועל צריכות אנרגיה שניתן לבצע בהם אופטימיזציה מיידית. רשימת פרויקטים זו תשתנה מעת לעת ופרויקטים חדשים יתווספו כפי שיזוהה במהלך הדיונים התקופתיים.
•    בחירת פרויקטים ליישום בקדימות ראשונית- הצוות קובע סדר קדימות לפרויקטים שברשימה, תוך התייחסות למחיר הנדרש ליישום כל פרויקט, קלות היישום, פוטנציאל החזר ההשקעה (ROI), התאמה ליוזמות מתוכננות אחרות וכן כל פקטור רלבנטי אחר.
•    תוכנית פעולה לכל פרויקט נבחר- הפעילות הסופית של שלב התכנון תהיה יצירת תוכנית פעולה מפורטת לכל פרויקט נבחר. כל שלב פעולה צריך לפרט את הפעילויות שצריכות להסתיים, המשאבים הנדרשים, האחראים לביצוע ולוח זמנים להשלמת הפעילויות.

 

ב. יישום:
כאשר התוכנית קיימת, מתחיל שלב היישום הכולל את הפעולות הבאות:
•    תקשורת ראשונית-הפעולה הראשונה והקריטית ביותר ביישום היא להבטיח שכל המעורבים או המושפעים מהפרויקט ידווחו באופן מלא לגבי: מטרות הפרויקט, כיצד יושפעו ואיזה תפקיד ימלאו (אם בכלל) בתהליך היישום. כמו כן, חשוב לכלול בתהליך התקשורת את העובדים מטעם הארגון, כגון ספקים, יועצים וכו'.
•    הקצאת מקורות – מינוי אחראים לביצוע פעולות פרויקט ספציפיות. זהו שלב בו צוות ההנדסה וצוות הרכש, כמו גם כל ממלא תפקיד אחר שימונה, ייודע בבהירות מה מצופה ממנו במסגרת תפקידו בפרויקט.
•    ביצוע התוכנית- זהו השלב בו מבצעי הפרויקט מיישמים איש איש את חלקו כמתוכנן, התוצאות נבדקות ומזוהים הצעדים הבאים שיש לנקוט.
•    הבטחה כי תוצאות הפרויקט הן ברות קיימא ולטווח ארוך- שלב בו סוקרים ומעדכנים את כל רכיבי התהליך שיש לשנות כגון : הוראות, צ'ק ליסטים, בקרות, הנחיות אחזקה מונעת ודרישות רכש. הצוות צריך להתעדכן בפרטי השינוי.

ג. בקרה /ניטור:
בקרה של תוצאות פרויקט היא צעד הכרחי בהבטחת יישומו. הבקרה כוללת את ארבע הפעולות הבאות:
•    התקדמות הפרויקט הספציפי- צוות האנרגיה צריך לבדוק באופן מתמיד את התקדמות הפרויקטים בהשוואה לאבני הדרך המתוכננות. הצוות צריך לבדוק את שלמות והתאמת הנתונים הנאספים כדי ששגיאות לא יניעו פעילות לא נכונה.
•    תוצאות הפרויקטים - ברגע שפרויקט הסתיים, הצוות בודק את התוצאות בפועל כנגד אלו שתוכננו. על הצוות להעריך את משמעות הפערים בין תוצאות שהתקבלו לתוצאות המתוכננות, וזאת כדי לקבוע אילו פעולות נוספות (אם בכלל) נדרשות.
•    צריכות האנרגיה אחרי ביצוע הפרויקט- בנוסף לתוצאות הפרויקט, הצוות צריך להשוות את צריכת האנרגיה אחרי גמר הפרויקט לזו שנמדדה טרם יישומו.
•    תיקון תכניות - אם הצוות מגדיר ששינויים נדרשים לשיפור תוצאות פרויקט, עדכונים אלו צריכים להיות מיושמים מהר ככל האפשר. לו"ז הפרויקט צריך להתעדכן כדי שהפרויקט המתוקן ימשיך במסלולו כמתוכנן.

ד. הערכה:
בשלב הערכת תוצאות הפרויקט צוות האנרגיה בוחן את הפרויקט מנקודת מבט אסטרטגית הכוללת סקירה ודיווח לצוות הניהולי הבכיר על ההתקדמות, תוצאות הפרויקט והאפקטיביות של תוכנית ניהול האנרגיה.
הסקירה כוללת את הפעולות הבאות:
•    סקר הנהלה של התקדמות הפרויקט ותוצאותיו- בסקר נמסרת הערכה כללית על ההתקדמות והתוצאות, וכן תובנות כלליות שניתנות ליישום באופן רוחבי בארגון, כמו גם חיבור ליוזמות עסקיות נוספות.
•    סקר הנהלה של ביצועי אנרגיה- סקירה זו מתייחסת לשאלות העקרוניות של מערכת ניהול האנרגיה, ומשמעותה- כיצד השתנו צריכות האנרגיה של הארגון בעקבות יישום הפרויקט ומהן המטרות ארוכות הטווח של הארגון בהקשר לביצועי האנרגיה.
•    סקר הנהלה של מערכות התמיכה- בוחן כיצד המערכות תומכות בפעילות מערכת ניהול האנרגיה. מערכות קריטיות להערכה כוללות מערכות איסוף נתונים, תיעוד, הדרכה ותקשורת. מערכות אלו חיוניות להבטחת המשכיות התייעלות האנרגיה שהושגה.


זיהוי הצעדים הבאים- צוות האנרגיה צריך לספק להנהלה המלצות כיצד למקסם את הצלחת התוכנית ובאילו צעדים יש לנקוט בעתיד כדי לשפר את יעילות צריכת האנרגיה בארגון.
סיכום:
יישום ת"י 50001 : מערכות ניהול אנרגיה יסייע רבות לארגון שיבחר בדרך של התייעלות אנרגטית. ארגון שישכיל להתאים את עצמו לתקנים בין-לאומיים, וימקסם את התייעלותו האנרגטית ישפר את כושר התחרות שלו מול ארגונים אחרים.