תקן לניהול מערכות אנרגיה בארגונים ISO 50001
מהפכת ההתייעלות האנרגטית כבר כאן

תאריך: 01/03/2012
מאת: ד"ר מיכל פילוסוף, הלן עטרות. פורסם במגזין תשתיות

 

בעולם בו קדמה טכנולוגית והצע טכנולוגי מגוון הם כורח המציאות, בעולם בו קצב גידול האוכלוסייה ושיפור איכות החיים (המביאים עימם הגברה בצורך ובדרישה למקורות אנרגיה) עולה מחד, ומאידך, ההבנה שפעולות למיתון ההשפעות השליליות של האדם על הסביבה חייבות להינקט, צמד המילים "התייעלות אנרגטית" הפך לצו השעה, ועומד בראש סדרי היום, הגלובלי והלאומי.

התייעלות אנרגטית - צורך גלובלי ולאומי

ייצור חשמל ממקורות פוסיליים לצד שימוש ארוך-טווח במערכות שאינן יעילות אנרגטית בארגוני מסחר ותעשייה, מובילים להגברת פליטות גזי חממה שמהווים את הגורם המרכזי להתחממות הגלובלית. עפ"י דו"ח 2007 של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלימי (Intergovernmental Panel on climate Change, IPCC) של האו"ם, עלתה טמפרטורת כדה"א ב- 0.74±0.18ºC במהלך המאה ה- 20 והיא צפויה להמשיך ולעלות עפ"י התחזיות ב- 1.1 – 6.4ºC נוספות במהלך המאה ה- 21.

עפ"י דו"ח 2010 שהגיש משרד הגנת הסביבה בהתאם לאמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים UNFCCC (United Nations Framework Convention on Climate Change) [1] צפויה ישראל עד לשנת 2025, "לתרום" 118 מיליוני טון אקוויוולנטים של CO2 לסך פליטות גזי החממה הגלובלי כאשר ניתן יהיה לחסוך 27% מתוכם ע"י נקיטת פעולות מיטיגציה רלוונטיות למיתון ההשפעות השליליות.
על רשימת פעולות המיטיגציה הישראלית נמנים בעיקר ייצור חשמל מאנרגיה סולארית (תרמית מרוכזת- CST ופוטו-וולטאית- PV), התייעלות אנרגטית בתחבורה, התייעלות אנרגטית במבנים (חדשים וקיימים), שימוש בתאורה ובמערכות תאורה יעילות והתייעלות אנרגטית בתעשייה. כל אלה מובילים לבחינה מחדש של השימוש במקורות אנרגיה מתכלים ולחובת הפיתוח הטכנולוגי בתחום ההתייעלות האנרגטית לצורך מתן מענה בר-קיימא לביקושי האנרגיה ההולכים וגדלים.

עפ"י הדו"ח הסטטיסטי של חברת החשמל לשנת 2008, מקורם של 30.9% מצריכת החשמל של ישראל במגזר התעשייתי ושל עוד 22.4% - במגזר הציבורי/מסחרי. משמעות הדבר היא שלהתייעלות אנרגטית וצמצום צריכת האנרגיה בארגונים יש פוטנציאל להשפעה על למעלה מ- 50% מצריכת החשמל הכללית של ישראל. במאמר זה נתמקד בפוטנציאל ההשפעה על 50 אחוזי צריכת החשמל בארגוני ציבור, מסחר ותעשייה.

מהם היעדים הלאומיים שישראל הציבה לעצמה?

עם הזמן הולך ועולה מספר המדינות המצטרפות להסכמים בינלאומיים המחייבים דיווח של מצאי פליטות גזי החממה שלהן לסביבה ונקיטת צעדים לצמצומן, דבר המחייב ניסוח תקנים לאומיים וגיבוש רגולציה תואמת. בוועידה לשינוי אקלים שהתקיימה בקופנהגן בדצמבר 2009 הצהיר שמעון פרס, נשיא המדינה, כי "עד לשנת 2020 מתכוונת ממשלת ישראל לעשות את מרב המאמצים כדי להגיע להפחתה של 20% בפליטת גזי החממה של ישראל בהשוואה לתרחיש של עסקים כרגיל" ובכך קבע יעד לאומי.

ביולי 2010 גובשה ע"י משרד התשתיות הלאומיות "התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית" לניצול יעיל וחסכוני של החשמל המיוצר במשק. התכנית חרתה על דגלה השגת יעד לאומי של צמצום צריכת החשמל בהיקף של 20% והגברת השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים לצורך ייצור חשמל בהיקף של 10% מסך הצריכה הלאומית עד לשנת 2020. במסגרת התכנית בוצע ניתוח מעמיק של היקפי ההתייעלות האנרגטית הניתנים להשגה בכלל המשק, עבור כל מגזר ומגזר, תוך בחינת פוטנציאל ההתייעלות של מערכות האנרגיה הקיימות בו. עפ"י מסקנות הניתוח, השגת היעדים הלאומיים מותנית, בין היתר, בשינויי רגולציה ותקינה, לצד ביסוס מערך אכיפה מוסדר.

תקינה - אמצעי ליישום היעדים הלאומיים

כאמור, מטרת "התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית" של משרד התשתיות היא לספק מענה בכל הקשור לצריכת אנרגיה במגזרי המשק השונים. נדבך חשוב בתכנית הוא הפניית משאבים לצורך ניסוח תקנות רלוונטיות ולצורך גיבוש תקינה ייעודית כאשר הרעיון הוא שהתקנות תתבססנה על תקנים: התקנות יקבעו "מה" והתקנים יגידו "איך".

לצד תפקידי התקינה ה"מובנים מאליהם" הקשורים בהבטחת בטיחות ואמינות של מוצרים ותהליכים והגנה על הציבור, טומנת בחובה התקינה יתרונות רבים, ביניהם קביעת טרמינולוגיה אחידה ושיטות מדידה אחידות, השוואת ביצועים מערכתיים, הבטחת אינטראופרביליות של מערכות וסיוע בהטמעת מדיניות ממשלתית.

ניסוח תקנות המתבססות על תקינה ייעודית ומפנות אליה, יעזור לאכוף את דרישות החוק תוך ניצול הכלי שמכונה "תקינה", כאמצעי יעיל להשגת היעדים הלאומיים.

בשנים האחרונות פועל מכון התקנים הישראלי, באמצעות מומחים בוועדות ציבוריות שונות, להכנת מערך תקינה נרחב בתחום האנרגיה, לרבות תקינה להתייעלות אנרגטית של ציוד חשמלי ביתי ותעשייתי ותקינה למערכות העושות שימוש בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות כאשר אחד התקנים החשובים ביותר במערך תקינה זה הוא התקן לניהול אנרגיה;

כבר בשנת 2009 הצטרפה ישראל למדינות שזיהו את הפוטנציאל וראו בתקן לניהול אנרגיה כלי חשוב למימוש יעדי התייעלות אנרגטית וליישום מדיניות התייעלות אנרגטית ולכן פרסם מכון התקנים הישראלי בדצמבר 2009 את התקן הישראלי ת"י 50001 "מערכות לניהול אנרגיה" שנכתב תוך התבססות על טיוטת התקן הבינלאומי ISO/CD 50001 בנושא. תקן זה, בהיותו תקן רוחבי שמתאים ליישום בכל ארגון שהוא, הינו בעל פוטנציאל אדיר להשפעה על ההתנהלות האנרגטית של כלל המשק.

ת"י 50001 "מערכות לניהול אנרגיה" - מה, כמה ולמה?

התקן מפרט דרישות לבניית מערכת ניהול אנרגיה (לרבות מדידה, התעדה ודיווח, תכן לציוד ותהליכי רכש) בארגונים המעוניינים להשיג תוצאות של התייעלות אנרגטית (ללא קשר לגודלו של הארגון). ניהול אנרגיה הינו חלק בלתי נפרד מניהול מערכת תפעולית בארגון ולכן הוא צריך לקבל ביטוי כבר בשלבי הלוגיסטיקה ובהמשך, בניהולו השוטף של הארגון. שמירה על רמת נצילות אנרגטית גבוהה של צרכני האנרגיה המשמעותיים בארגון באמצעות ניהול חכם, תתורגם מיד להפחתה בצריכת החשמל והאנרגיה של הארגון. למעשה, קיומה של מערכת ניהול אנרגיה בארגון מאפשרת לו לנהל את צריכת האנרגיה שלו באופן מושכל, במטרה להקטינה ולשפר את איכות הביצועים האנרגטיים שלו מבלי לוותר על מתן מענה הולם לכל צרכי האנרגיה בארגון.

הצלחת התהליך (וגם אחת הדרישות הבסיסיות בתקן) תלויה במעורבות אמיתית של הנהגת הארגון: ההנהלה הבכירה של הארגון חייבת להקים, לשמר ולתחזק מדיניות אנרגיה; עליה לזהות את היקף המערכת הניהולית, להגביר את המודעות לה בארגון (ובארגונים המקושרים לארגון) ולהבטיח שמטרותיה יושגו ותוצאותיה יכומתו. עפ"י התקן, "יישום מוצלח [של התקן] תלוי במחויבות בכל רמות ותפקודי הארגון, ובמיוחד בזו של ההנהלה".

התקן הישראלי ת"י ISO 50001 אינו תקן למוצר ואינו מגדיר ביצועים אנרגטיים, אך הוא דורש מהארגון שיפור של הביצועים האנרגטיים הנוכחיים: מהות התקן, בדומה למהות תקני ניהול קיימים אחרים (דוגמת ת"י 9001 בתחום האיכות, ת"י 18001 בתחום הבטיחות ות"י 14001 בתחום איכות הסביבה), היא בניית מערכת ניהולית המושתתת על התהליך המעגלי PDCA (Plan, Do, Check, Act): תכנון, ביצוע, בדיקה ופעולות לשיפור, כאשר שמירה על תהליכים ארגוניים בהתאם לפלטפורמה זו תייצר הקטנה של צריכת האנרגיה בארגון.

ניתן ליישם את התקן בארגונים קטנים כגדולים, גם במגזר הציבורי וגם בפרטי, בארגונים יצרניים או מספקי שירותים, בכל האזורים ובכל העולם. התקן מספק מסגרת עבור מדיניות האנרגיה של מפעלים חרושתיים, גופי מסחר, גופים ממשלתיים ומוסדות. מעבר לכך, ארגון בו כבר מוטמעת מערכת ניהול איכות (ת"י 9001) או מערכת ניהול הגנת הסביבה (ת"י 14001), יוכל לנצל את התשתית הניהולית הקיימת כדי לשלב בה את המערכת לניהול אנרגיה.

כיצד יושגו יעדי התייעלות אנרגטית בארגונים?

למרות שקיימת בארגונים רבים ההכרה בערכם של צמצום צריכת האנרגיה והמעבר לשימוש במערכות אנרגיה יעילות, ומודעות ארגונים לחשיבות ההגנה על הסביבה בכלל ולהקטנת פליטות גזי חממה בפרט עולה, נראה שחלקם טרם העבירו את התכניות מהכוח אל הפועל.

תקינה, בהיותה כלי מוכח להאצה ולמימוש תהליכים, יכולה לעודד ארגונים לקבל ולאמץ נֹהגים של התייעלות אנרגטית ולהפיק כתוצאה מכך יתרונות רבים: אנרגיה היא ההוצאה הכלכלית השלישית בגודלה בארגון (אחרי כוח אדם ונכסי דלא ניידי) ומהווה בממוצע כ- 20% מסך כל הוצאותיו. יישום ת"י 50001 יעזור לארגונים, בראש ובראשונה, לחסוך כסף.

יישום ת"י 50001 בארגונים יאפשר בדיקת ביצועים עפ"י קנה מידה מקובל ושרטוט מפת דרכים להשגת חסכון משמעותי באנרגיה: התקן יעזור לארגון לתעד את רמת החיסכון האנרגטי שלו; מאחר והתקן מצריך מדידה וביצוע הליכי וריפיקציה ע"י גוף התעדה, ארגונים יפתחו מדיניות אנרגיה, יגדירו יעדים ומטרות ויישמו אותם (דבר שיבדיל אותם מארגונים אחרים בשרשרת האספקה); ארגונים יבצעו הערכות כדאיות לצורך בדיקת שימוש בטכנולוגיות חדשניות לחסכון באנרגיה ויעריכו מחדש את השימוש במערכות קיימות.

לקראת כניסתה לתוקף של המהדורה הראשונה של התקן הישראלי ת"י 50001 ב- 2009, ביצע מכון התקנים הישראלי הרצות ניסיוניות (פיילוטים) לבניית מערכות ניהול אנרגיה בהתאם לתקן במספר ארגונים וצלחו את התהליך תרמוקיר, העוגנפלסט, עיריית רעננה ומרכז התקשורת של סניף בל"ל בלוד.

מה קורה בעולם בתחום האנרגיה וההתייעלות האנרגטית?

עידן הגלובליזציה מחייב כצעד ראשון לימוד מעמיק של הנעשה בעולם בתחום האנרגיה הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת הפעילות בזירת התקינה הבינלאומית. מכון התקנים הישראלי, ביוזמה ובמימון של משרד התמ"ת, מקדם את "פרויקט האנרגיה" - פרויקט שמעודד מעורבות נציגי תעשייה ישראלית בוועדות תקינה בינלאומיות בתחום, תוך ניצול פלטפורמת התקינה הבינלאומית לקידום ושיווק טכנולוגיות חדשניות "כחול-לבן" בעולם. במסגרת פרויקט זה ישראל שותפה פעילה של הליכי תקינה המבוצעים במסגרת מספר וועדות תקינה המשתייכות לארגוני התקינה הבינלאומיים ISO ו- IEC לצורך ניסוח וגיבוש תקנים בינלאומיים בתחומים הכוללים תאים פוטו-וולטאים, טורבינות רוח, ביו-אנרגיה, חסכון באנרגיה ועוד.
לאחרונה זכתה ישראל, זו הפעם הראשונה, להובלה של וועדת התקינה החדשה IEC/TC 117 בתחום ייצור חשמל מאנרגיה סולארית תרמית.

בתחום ניהול אנרגיה, ישראל שוקלת בימים אלה את הרחבת פעילותה הבינלאומית ואת הצטרפותה באופן פעיל לוועדת התקינה ISO/TC 242 שהכינה את התקן הבינלאומי ISO 50001 למערכות לניהול אנרגיה (כיום חברותה של ישראל בוועדה זו מוגבלת לרמת "משתתף משקיף").

פרסום התקן הישראלי ת"י 50001 כשלעצמו ב- 2009 היווה פריצת דרך והישג ישראלי חשוב, שכן הוא הקדים את התקן הבינלאומי בנושא – ISO 50001, שפורסם מאוחר יותר, ביוני 2011.
יוזמת הכנת התקן הבינלאומי ISO 50001 הייתה של ארגון האו"ם לפיתוח התעשייה, ה- United Nations Industrial Development Organization (UNIDO), בעקבותיה הוקמה ב- 2008 הוועדה הבינלאומית ISO/TC 242 "Energy Management" שהכינה את התקן. עם פרסומו של התקן הבינלאומי, ארגון התקינה הבינלאומי ISO, הכריז עליו כעל מהפכני ולדברי סגן המזכיר הכללי של ISO, "התקן ישנה את כללי המשחק וישיג חסכון אנרגטי גלובלי משמעותי".

ארגונים מובילים בעולם כבר נמצאים בתהליכי התעדה (certification) בהתאם לתקן ISO 50001, לרבות Delta Electronics בסין, Schneider Electric בצרפת, Dahanu Thermal Power בהודו,AU Optronics בטייוואן ו- Bad Eisenkappel באוסטריה.
משרד האנרגיה האמריקני, ה- US Department of Energy (DOE) טוען שתהיה לתקן השפעה על 60% מהביקוש לאנרגיה בעולם. ע"מ להבטיח את השגת הפוטנציאל הגלום בתקן (אותו מכנה המשרד "אבן דרך") בשיפור ההתייעלות האנרגטית בארה"ב, פועל משרד האנרגיה בשיתוף עם מומחי תעשייה וגופי תקינה אמריקניים ליצור תכנית התעדה מחמירה (SEP, Superior Energy Performancecm Certification Framework) [2] שתספק למתקנים תעשייתיים ומסחריים מפת דרכים להשגת שיפור מתמשך של הביצועים האנרגטיים שלהם, תוך שמירה על תחרותיות בריאה. את "לב" התכנית מהווה התקן הבינלאומי ISO 50001 עליו יוספו דרישות להשגת שיפורים בביצועים האנרגטיים ולתיעודם.

לתכנית ה- SEPcm הסמכה מטעם ארגון התקינה האמריקני, ANSI ומטעם גוף ההסמכה האמריקני, ה-ANSI-American Society of Quality (ANSI-ASQ) National Acccreditation Board (ANAB). עד כה בעזרת משרד האנרגיה ובמסגרת תכנית ההתעדה בוצעו הדגמות (וקיבלו הסמכה) ליישום וקידום של ISO 50001 ב- 5 מתקני תעשייה (ביניהם חברת Dow Chemicals). נמצאות בהליכים חברות נוספות לרבות 3M, Eaton ו- Nissan וצופים שהתכנית תושק בארה"ב במהלך 2012.

התקן ISO 50001 הוא אכן אבן דרך חשובה, וכבר בוועדה הבינלאומית ISO/TC 242 בה חברות כיום 61 מדינות (עליהן נמנית מדינת ישראל), התקבלו יוזמות חדשות להכנת 6 תקנים חדשים בתחום ניהול אנרגיה, שיפרטו דרישות לניטור, מדידה, ניתוח ווריפיקציה של נתוני ביצועים אנרגטיים בארגון, יפתחו עקרונות כלליים והנחיות עבור אינדיקטורים לביצועים אנרגטיים, ינחו כיצד ליישם, לתחזק ולשפר ביצועים אנרגטיים באמצעות מערכת ניהול אנרגיה ויציבו דרישות לעורכי מבדקי אנרגיה ולכישורים הנדרשים מאותם עורכי מבדקים.

התקנים אמורים לתמוך בתקן הבינלאומי ISO 50001 ויחד איתו להוות סדרת תקנים לניהול מערכות אנרגיה. יוזמות התקינה החדשות אושרו בהצבעה בקרב המדינות החברות בוועדה ועבודת הכנת התקנים עצמם החלה בחודש אוקטובר האחרון.

ובחזרה לישראל...

בסמוך למועד פרסום התקן הבינלאומי ביוני 2011, נערך דיון בוועדת התקינה הישראלית למערכות ניהול אנרגיה, והוחלט לעדכן את התקן הישראלי, ת"י 50001 (2009) ע"י אימוץ כלשונו של התקן הבינלאומי. התקן הישראלי ת"י 50001 יצא לאור בנובמבר 2011.

קיום תקן ישראלי זהה לתקן הבינלאומי ישמור מפעלים וארגונים ישראליים ב"קו אחד" עם מפעלים וארגונים בחו"ל. בדומה לתקנים אחרים, התקן הישראלי ת"י 50001 (כמו גם התקן הבינלאומי) יישאר ככל הנראה תקן וולונטרי, אך יהפוך במהרה לדרישת שוק ו"יחייב" חברות וארגונים שלא עשו זאת קודם, לאמצו, ע"מ שלא "לפגר" אחר מתחריהם שהשכילו להבין זה מכבר את חשיבותו ויתרונותיו העצומים של התקן כפלטפורמה וכלי ליצירת מהפכה בהתייעלות אנרגטית בארגונים.

לצד התקן הישראלי ת"י 50001 קיים מערך תקינה נרחב העוסק בהיבטים אנרגטיים של ציוד תעשייתי (מערכות שאיבה, מערכות קיטור, מערכות אוויר דחוס, מערכות חימום בתהליך, מערכות קוגנרציה, מאווררים, כבשנים וחדרי קירור) שהוכן ביוזמה ובמימון של משרד התשתיות הלאומיות, במסגרת התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית. התקנים נחלקים לתקני ניהול ולתקנים לביצועים מערכתיים וארגון המפעיל ציוד תעשייתי מסוג זה יוכל לעשות בהם שימוש לצד השימוש בת"י 50001 ובצורה זו לקבל תמונה מלאה לצורך התייעלות אנרגטית של הארגון על מערכותיו.

ניתן לעיין בקטלוג תקנים ישראליים המספק פירוט לגבי התקנים הנ"ל ולגבי תקנים ישראליים נוספים בתחום "אנרגיה והתייעלות אנרגטית" הנמצא באתר האינטרנט של מכון התקנים הישראלי.
בעקבות פרסום התקן הבינלאומי החדש ועדכון ת"י 50001 ועם ביסוסו של מערך תקנים תומכים לביצועים אנרגטיים של ציוד תעשייתי, אנו צופים הגברת המודעות וההיענות לתקן החדש בארגונים רבים נוספים, כי המהפכה בתחום ההתייעלות האנרגטית איננה רק באופק, היא כבר כאן!

אודות הכותבות
ד"ר מיכל פילוסוף היא מנהלת פרויקטים בתחום האנרגיה, מכון התקנים הישראלי
הלן עטרות היא מנהלת אגף התקינה, מכון התקנים הישראלי

ביבליוגרפיה

1. Israel's Second National Communication on Climate Change, 2010
2. Superior Energy Performancecm Certification Framework, December 2010

טיזר

"יישום מוצלח של התקן תלוי במחויבות בכל רמות ותפקודי הארגון, ובמיוחד בזו של ההנהלה"

לאחרונה זכתה ישראל, זו הפעם הראשונה, להובלה של וועדת התקינה החדשה IEC/TC 117 בתחום ייצור חשמל מאנרגיה סולארית תרמית

לצד התקן הישראלי ת"י 50001 קיים מערך תקינה נרחב העוסק בהיבטים אנרגטיים של ציוד תעשייתי