מאמר: התקינה כמנוף לבנייה בת-קיימה בישראל

תאריך: 21/12/2010

הלן עטרות

לימור ארגמן

מכון התקנים הישראלי

 

צריכת האנרגייה בבניינים, לרבות זו המשמשת לבקרת אקלים, להפעלת מכשירים חשמליים, לתאורה ולהפעלת ציוד אחר המותקן בבניינים, מהווה 40% מצריכת האנרגייה הכוללת בעולם. לאחרונה, על רקע התדלדלות המשאבים הטבעיים של דִּלְקֵי מאובנים והשינויים האקלימיים הקיצוניים על פני כדור הארץ, ניצב העולם בפני אתגרים חסרי תקדים בתחום האנרגייה.


הדרישה לצריכת אנרגייה בבניינים ניתנת לצמצום בדרכים רבות. החיסכון הפוטנציאלי בצריכת אנרגייה בבניינים, הטמון בשיפור נצילות האנרגייה, צפוי לתרום באופן משמעותי להפחתת צריכת האנרגייה בעולם כולו. ההשלכות של מהלך כזה מרחיקות לכת, שכן נצילות האנרגייה בבניינים מהווה גורם משמעותי שיש בכוחו להשפיע על מדיניות הביטחון, על ההגנה על האקלים ועל בריאות הציבור, הן במישור הלאומי והן במישור הכלל-עולמי.


ממחקרים שנערכו על ידי הסוכנות העולמית לאנרגייה (IEA) עולה כי במרבית המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הפחתה של 70% בצריכת האנרגייה בבניינים חדשים היא יעד הניתן להשגה בטווח הרחוק, בלא שהדבר יהיה כרוך בעלויות משמעותיות לבעלי הנכסים. על פי אומדנים של הסוכנות העולמית לאנרגייה, החיסכון הפוטנציאלי הכולל באנרגייה הניתן להשגה על ידי שיפוץ וחידוש של בניינים במדינות אלה צפוי להגיע ל-50% מצריכת האנרגייה בפועל.

בהיעדר הסכמה בין-לאומית לגבי המינוח, ההגדרות והנהלים בתחום זה, אין בסיס ממשי להשוואה בין דרישות המינימום לביצועי אנרגייה במדינות שונות או להבנה ולניתוח השוואתי של נתוני השימוש באנרגייה בבניינים. מסיבה זו, קיים צורך מידי במערכת מואחדת של תקנים בין-לאומיים להערכה ולחישוב, לדירוג ולסימון של נצילות האנרגייה בבניינים, וכן בתקנים לייעול ולשיפור ביצועי האנרגייה בבניינים. תקנים כאלה יאפשרו ניתוחים השוואתיים משמעותיים של השימוש באנרגייה בפועל והערכות מבוססות של הפוטנציאל לחיסכון באנרגייה על ידי שימוש במקורות אנרגייה חדשים ובטכנולוגיות להפקת אנרגייה ממקורות אנרגייה מתחדשים, ברמה הכלל-עולמית. תקנים כאלה יתרמו גם לקידום שוק השירותים הקשורים לשימוש באנרגייה בבניינים.


ועדות טכניות שונות של הארגון הבין-לאומי לתקינה (ISO) עוסקות בהיבטים שונים של נושא השימוש באנרגייה ונצילות האנרגייה בבניינים. הוועדה הטכנית
ISO/TC 163, Thermal performance and energy use in the built environment, וכן הוועדה הטכנית ISO/TC 205, Building environment design, ראויות לציון מיוחד בהקשר זה. שתי ועדות אלה פועלות יחדיו במסגרת קבוצת עבודה משותפת שהקימו במטרה לקדם ולזרז את תהליך הכנת התקנים בנושא נצילות אנרגייה, תקנים המיועדים לשרת את ענף הבנייה בעולם כולו.


בעקבות התפתחויות שונות בארץ ובעולם שהביאו להגברת המודעות לאיכות הסביבה ובעקבות הניסיון הרב שנצבר אצל המתכננים והבודקים בשטח, נוצר הצורך לבצע שינויים בתקן הישראלי ת"י 5281 - בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ("בניינים ירוקים"), שפורסם בשנת 2005 וחל על בניינים המיועדים הן למגורים והן למשרדים. עקב כך, פנה המשרד להגנת הסביבה למכון התקנים הישראלי בבקשה להכנת רוויזיה מקיפה לתקן הקיים שמעתה תכלול סדרת תקנים.


התקן הישראלי הקיים, ת"י 5281 הביא להגברת המודעות בציבור להשפעות הסביבתיות של תהליך הבנייה והשימוש במבנים, ואף הביא לכך שנושא הבנייה הבת-קיימה נמצא בשיח הציבורי, לרבות התעניינות מתמדת בנושא זה של ראשי רשויות מקומיות, של קהל הבונים ושל רוכשי הדירות בישראל. במבנה החדש של התקן, סדרת תקנים, יהיה חלק נפרד לכל ייעוד של בניין, ותתאפשר הוספת חלקים לייעודים נוספים של בניינים. חלקי הסדרה ידונו בייעודי בניינים אלה: מגורים, משרדים ותעסוקה, מוסדות חינוך, בנייני תיירות, מוסדות בריאות, מסחר, בניינים להתקהלות ציבורית ובנייני תעשייה. מבנה זה של התקן יאפשר לקבוע חלוקת ניקוד שונה עבור מאפייני בנייה בת-קיימה בהתאם לייעוד הספציפי של הבניין. נוסף על כך יינתן גם מענה מקצועי מעודכן יותר בסוגיות של אנרגייה, קרקע, מים ושפכים, חומרי בנייה ופסולת, איכות פנים המבנה וניהול הבנייה, לרבות מִחזוּר ורעש.


כדי להבטיח את הצלחת הרוויזיה ואת הטמעתה במשק ולכלול בה את הניסיון שהצטבר בעולם, משתתפים בתהליך התקינה מומחים זרים מן המובילים בתחום. מומחי חברת BRE מאנגליה שהובילה תהליכים דומים במדינות רבות כגון צרפת וספרד, לוקחים חלק פעיל בתהליך התקינה, תוך שיתוף פעולה עם מומחים ישראליים מן השורה הראשונה ממגזרים שונים במשק, כגון אקדמיה, רשויות מדינה, אדריכלים, קבלנים ויצרנים. כמו כן, כדי לייעל את עבודת הכנת הרוויזיה, יתכנסו הוועדות לישיבות רצופות במהלך תקופת ההכנה.

סדרת התקנים החדשה, שתופץ להתייחסות הציבור בינואר 2011 וצפויה להתפרסם בתחילת הרבעון השני של 2011, תהיה קלה יותר להבנה וליישום, ותכלול מנגנון תמיכה והדרכה להטמעתו של התקן בשוק הבנייה, במטרה לקדם את משק הבנייה בישראל ולהבטיח לצרכן ביטחון מלא במוצר שהוא רוכש, וכל זאת תוך מתן מענה לצורכי ההווה ומבלי לפגוע בסיכויי הדורות הבאים לתת מענה לצרכים העתידיים.


* הלן עטרות היא מנהלת אגף התקינה במכון התקנים הישראלי
* לימור ארגמן היא הממונה על פרויקט בנייה בת-קיימה במכון התקנים הישראלי

*המאמר פורסם במגזין תשתיות